יש שכר לעמלה של גרנית בעשור האחרון: ועדת שוחט מעניקה זכויות פנסיה לנשים גרושות
בחודש מרץ 2010, סיימה ועדת שוחט לעניין זכויות בני זוג בפנסיה המשפחתית, את עבודתה והגישה הצעת חוק ממשלתית, שלפיה יינתן מענה למצב הבעייתי המוכר כיום לגרושות רבות, שבבואן לקבל את זכויותיהן מקרנות הפנסיה, תלויות ברצונו הטוב של בן זוגן לשעבר - בעל הפנסיה (העמית הרשום), לשתף את בני זוגם בחלקם בפנסיה המשפחתית.
מה שחמור במיוחד - גם אם העמית הרשום הסכים לחלוקת הפנסיה וציין זאת בהסכם הגירושין, וגם אם ההסכם קיבל את אישור בתי המשפט, מתברר מאוחר מדי, שההסכם מאבד את תוקפו עם מות העמית. דיני הפנסיה גוברים על אישור בית המשפט, מאחר שלפי תקנות הפנסיה: לאחר מות הפנסיונר הגרושה שאינה נחשבת לשאירה, חדלה מלקבל את חלקה ונותרת לעיתים ללא הכנסה לעת זקנתה.
הנפגעות הן בעיקר נשים, כי הן צוברות פחות זכויות פנסיוניות במהלך החיים המשותפים.
עמותת גרנית, שיזמה חוק קודם לחלוקת הפנסיה כבר ביום הגירושין, וניסחה אותו בשיתוף פעולה עם ארגון נעמ"ת, הצליחה להעבירו בקריאה טרומית בעזרת חברי הכנסת חיים אורון, גדעון סער ומנחם בן ששון. בעקבות הצעת חוק זאת, החליטה המדינה על הקמת ועדת שוחט, שהצעתה הנוכחית שונה מההצעה המקורית של עמותת גרנית.
לפשרה שהושגה בוועדה שלושה הישגים עיקריים:
1. בקרנות החדשות חלוקת הפנסיה תיעשה החל מיום הפירוד.
2. בקרנות הוותיקות ובתקציבית, בני הזוג הפרודים לא יאבדו את חלקם היחסי בפנסיה עם מות בן הזוג הפנסיונר (העמית). ואם בן הזוג (העמית), מת בעודו עובד פעיל, בת הזוג לשעבר תהיה זכאית לגמלא רק אם חיה עם העמית עשר שנים לפחות**. החוק יחול רטרואקטיבית, על כל המקרים בהם נחתם הסכם או ניתן בעבר פסק דין לחלוקת זכויות, *** ובלבד שהעמית הרשום עדיין בחיים.
* כל הנאמר לעיל מתייחס לזכר ולנקבה.
** רק מהמועד בו העמית אמור להגיע לגיל פרישה.
*** זהו סעיף שיש בו משום עוול לבני הזוג, והוסכם עליו רק מתוך פשרה, כדי שלא לעכב את זכויותיהן של נשים רבות שזקנתן הקרבה בסכנה ממשית כבר עתה.
**** בתמונה משמאל, השופט שאול שוחט, יו"ר הוועדה.
